בדיקות הן שלב חשוב בבניית שילוב מוצלח של Google Ads API, בין אם אתם רק מתחילים, מתחזקים אפליקציה כרגע או מוסיפים תכונות חדשות לשילוב קיים. במדריך הזה מוצגות כמה שיטות מומלצות לבדיקת השילוב של Google Ads API.
חשבונות בדיקה
חשבונות בדיקה זמינים למטרות פיתוח. למרות שלא את כל התכונות אפשר לבדוק בחשבון בדיקה, זה עדיין כלי שימושי כדי לוודא שהקוד וההגדרות של האפליקציה פועלים כמצופה.
חשבונות ייצור לפיתוח
אם מגבלות בחשבון בדיקה מונעות מכם לבדוק תכונות מסוימות בשילוב, אפשר להשתמש בחשבון בסביבת הייצור לצורך פיתוח. חשבונות ייצור לפיתוח שונים מחשבונות בדיקה בדרכים הבאות:
- להציג מודעות שהמשתמשים רואים
- נדרשות כתובות URL חוקיות
- לעמוד בדרישות של מדיניות הפרסום
מכיוון שחשבונות בסביבת הייצור מציגים מודעות, הם יוצרים מדדים שמאפשרים לבדוק דוחות ביצועים וגם לקבל גישה לכל שאר התכונות של Google Ads API.
יחד עם זאת, השימוש בהם לצורכי פיתוח מחייב זהירות רבה יותר. אנחנו ממליצים לבצע את הפעולות הבאות:
- הענק גישה רק למשתמשים הזקוקים לה למטרות פיתוח.
- הגדרת תקציב יומי קבוע ונמוך לחשבון.
- כדאי להשתמש בחשבונות ייצור לצורכי פיתוח רק כשלא ניתן להשתמש בחשבונות בדיקה.
פרטי כניסה לבדיקה
כדי למזער את הסיכון לשינוי בטעות של חשבונות בסביבת הייצור כשמנסים לשנות חשבונות פיתוח, מומלץ לשמור על קבוצה של פרטי כניסה לבדיקה, שנפרדים מפרטי הכניסה של האפליקציה בסביבת הייצור.
אנחנו ממליצים גם ליצור אסימוני רענון נפרדים למטרות פיתוח.
אסימון רענון נוצר כשמשתמש נותן הרשאה לאפליקציה לגשת ל-Google Ads API מטעמו, כך שלכל אסימון רענון יש את אותה הרשאת גישה כמו המשתמש שמעניק הרשאה. אם כל אסימוני הרענון שמשמשים לגישה לחשבונות פיתוח משויכים למשתמשים שאין להם גישה לחשבונות ייצור – כולל חשבונות ניהול שמנהלים חשבונות ייצור – אפשר לצמצם את הסיכון לשימוש בטעות באסימון רענון לבדיקה כדי לשנות חשבון בסביבת ייצור.
הגישה תלויה באסימון הרענון שבו משתמשים, ולכן אין צורך ליצור פרטי כניסה לבדיקה מלבד אסימוני רענון לבדיקה. אפשר להשתמש בבטחה באסימון המפתח, במזהה הלקוח ובסוד הלקוח שמשמשים לגישה לחשבונות בסביבת הייצור כדי לגשת לחשבונות בדיקה, כל עוד אסימון הרענון נפרד.
בקש אימות
אם אתם רק צריכים לבדוק אם הבקשה תקפה – למשל, כדי לוודא שהבקשה מובנית בצורה נכונה ולא מפרה את המדיניות – אפשר להשתמש בשדה validate_only, שזמין לבקשות GoogleAdsService.SearchStream ו-GoogleAdsService.Search, וגם לרוב הבקשות ששונו.
מעיינים במסמכי התיעוד כדי לוודא שהשדה הזה זמין לשיטה מסוימת.
API ל-REST
בבדיקות אד-הוק, למשל, כדי לוודא שהבקשה מניבה את הפלט הצפוי, לרוב האפשרות הקלה ביותר היא להשתמש ב-API ל-REST. מומלץ לעיין בדוגמאות ל-REST כדי ללמוד איך להשתמש ב-cURL לשליחת בקשות ל-API ל-REST.