כשמתאימים אישית סגנון מפה, חשוב להבין איך עיצוב של תכונות שונות במפה יכול להשפיע על סגנונות אחרים במפה. יש כמה שכבות שחופפות:
מפת הבסיס: כשמתחילים ליצור סגנון מפה, הסגנון הראשוני שרואים הוא הסגנון של מפת הבסיס, כלומר מפת ברירת המחדל. כל תכונות המפה שלא תתאימו אישית ישמרו את הסגנון של המפה הבסיסית.
סגנונות מפה: סגנונות בהתאמה אישית מבטלים את הסגנונות בשכבת המפה הבסיסית. בתמונה הזו, סגנון המפה המותאם אישית מבטל את ההגדרה של אזורים עירוניים כצבע תכלת ואת ההגדרה של כבישים ככחול כהה.
רכיבי סגנון: לכל תכונה במפה יש רכיב סגנון אחד או יותר שאפשר להתאים אישית. בתמונה הזו, הצבע של מילוי הפוליגון של התכונה 'מפה של אזורים עירוניים' הוא אקווה, והצבע של מילוי רשת הכבישים הוא כחול.
היררכיית הרכיבים במפה
בתוך סגנון מפה, הרכיבים במפה מסודרים בהיררכיה, עם 4 רכיבים כלליים בחלק העליון, וכל שאר הרכיבים מסודרים מתחתיהם בהיררכיה הגיונית. כברירת מחדל, ישות במפה מקבלת בירושה את סגנונות הרכיבים של הישות שמעליה בהיררכיה (ההורה שלה). עם זאת, אפשר לבטל את הסגנון ברמה העליונה על ידי הגדרת אחד או יותר מרכיבי הסגנון של ישויות במפה שמתחתיה (ישויות צאצא במפה). פרטים על היררכיית התכונות במפה מופיעים במאמר מה אפשר לעצב במפה.
לכל תכונה במפה יש רכיב אחד או יותר, או חלקים של התכונה במפה, שאפשר לעצב. לדוגמה, צבע המילוי של הפוליגון (הצורה של תכונת המפה) הוא רכיב, וכך גם צבע הקו של תווית הטקסט. מעצבים כל רכיב בנפרד, וכל רכיב שלא מעצבים שומר על סגנון ברירת המחדל. מכיוון שהרכיבים נפרדים, אפשר להגדיר את צבע המילוי של טקסט התווית ולהשאיר את צבע הקו (המתאר) כברירת המחדל (או כצבע שמוגדר בסגנון האב).
ריכזנו כאן כמה הנחיות שיעזרו לכם להבין איך פועלת היררכיה של סגנונות ואיך מתבצעת ירושה.
סגנונות ברירת המחדל של רכיבי צאצא עוברים בירושה מהרכיב האב: כדי שכל רכיבי הצאצא במפה יקבלו בירושה סגנון מסוים, צריך להגדיר את הסגנון לרכיב האב במפה ולהשאיר את סגנון הצאצא כברירת המחדל.
סגנונות צאצא בהתאמה אישית מבטלים את סגנון ההורה: כדי לבטל את סגנון ההורה, צריך להגדיר סגנון בהתאמה אישית לתכונת הצאצא.
רכיבי הסגנון הם עצמאיים: רכיבי הסגנון שאפשר להגדיר עבור תכונה במפה (לדוגמה, המילוי והקו של הפוליגון, סמל התווית וטקסט התווית) הם עצמאיים. אם מגדירים את הצבע של הפוליגון, אבל לא משנים את הסמל, הסגנון של הפוליגון מבטל את הסגנון של הרכיב ברמה העליונה, אבל הסמל יורש את הסגנון של הרכיב ברמה העליונה או את סגנון ברירת המחדל.
השבתת ההגדרה 'חשיפה' כדי להסתיר תכונות במפה: אם רוצים לראות רק דבר אחד במפה, צריך להשבית את ההגדרה 'חשיפה' לכל שאר הדברים.
דוגמה להיררכיה ולירושה
הדוגמה הבאה ממחישה איך פועלים תהליך הירושה וההיררכיה.
בוחרים את רכיב המפה ברמה העליונה טבעי ומגדירים את צבע המילוי של הפוליגון לצהוב. הסגנון הזה צובע בצהוב את כל המצולעים של תכונות המפה בקטגוריה Natural:
רוצים שגם Land cover, שנמצא בקטע Natural, יהיה צבוע בצהוב, אז לא מגדירים לו סגנון והוא יורש את הסגנון מ-Natural.
אתם רוצים שהיערות יהיו ירוקים, אז בקטע כיסוי קרקע אתם פותחים את היער וצובעים את הפוליגון שלו בירוק. סגנון הצאצא המותאם אישית הזה מבטל את הסגנונות של Land cover ושל Natural.
רוצים שהקרח יוצג בצבע תכלת בהיר, לכן גם בקטע כיסוי קרקע פותחים את קרח וצובעים את הפוליגון בתכלת בהיר.
לבסוף, רוצים שהמים יהיו בצבע טורקיז, אז בוחרים באפשרות טבעי> מים וצובעים את הפוליגון בטורקיז. הגדרת הסגנון Water בצאצא מבטלת את סגנון ההורה Natural.
אפשר לפעול לפי תהליך דומה כדי להדגיש את התכונות של המפה בהתאם לצרכים שלכם.