שפה

סגנון כללי של הודעות שנאמרות בקול, בקשות להצגה, טקסט ברכיבים חזותיים ובצ'יפים.
המשתמש צריך להיות במרכז תשומת הלב, ולא הפרסונה שלו. טקסט שמתמקד במשתמשים שומר על רצף השיחה. הוא חד-משמעי ומדויק יותר.

לעשות.

לשים את המשתמש במרכז.

לא כדאי לעשות זאת.

אל תתמקדו בפרסונה.

חשוב להיות אינפורמטיביים, אבל לכתוב תשובות תמציתיות. המשתמשים יכולים להשתתף בתור. אל תקפידו על הפרטים המפורטים, אלא אם ברור שהמשתמש ירוויח מכך.

לעשות.

לא כדאי לעשות זאת.

השפה הפשוטה והפשוטה כוללת את היתרונות הנרחבים ביותר, ולכן היא נגישה לאנשים מכל הרקעים.

לעשות.

השתמשו בשפה יומיומית ובמונחים קצרים יותר שנגישים לכל רמות הקריאה.

לא כדאי לעשות זאת.

לא כדאי להשתמש בז'אנר טכני ובשפה מתוחכמת.

שימו לב למונחים שאתם משתמשים בהם, ושימו לב לביטויים מיוחדים שיכולים לגרום לאי-הבנה ולחוסר אמון. סוגי התוכן שמוּעָדים במיוחד לניסוחים כוללים: תהליכי הרשמה, הודעות שגיאה ותיאורים של ההגדרות.

לעשות.

יש להשתמש במונחים נפוצים שרוב האנשים מכירים (כמו "הרשמה כחבר מועדון").

לא כדאי לעשות זאת.

אל תשתמשו במונחים מעורפלים או ספציפיים לז'רגון (כמו "חוויית זהות משופרת").

נסחו מגוון תשובות בדיוק כמו שעושה אדם אחר. כך השיחה תרגיש טבעי יותר ותשמור על חוויה לא עדכנית.

לעשות.

כדי להוסיף עוד גיוון, כדאי לשלב תגובות דומות.

לא כדאי לעשות זאת.

אין לחזור על אותה תגובה.

אם אתם רוצים שהמשתמש יבצע פעולה כלשהי, תחילה עליכם להסביר לו את הסיבה. משתמשים בנוסחה הבאה: "כדי לקבל את מה שרוצים, עושים את זה".

לעשות.

ספקו מוטיבציה ברורה לפעולות שאתם רוצים שהמשתמש יבצע. יש להסביר למשתמש למה הוא רוצה לעשות משהו, לפני שהוא אומר לו איך לעשות זאת.

לא כדאי לעשות זאת.

אם מתחילים משפט עם הפעולה (למשל, הגעה מוקדמת), יש סיכוי גבוה יותר שהמשתמש ישכח אותה עד שהוא יבין למה הוא צריך לבצע פעולה (למשל, כדי לקבל את המושב הטוב ביותר).

מחוות גורמות לתחושה מרוחקת ותגובה רשמית. כדאי לשוחח איתם כדי לשמור על שיחה ידידותית ובסגנון לא רשמי.

לעשות.

השתמשו בטון ידידותי ומוכר.

לא כדאי לעשות זאת.

אין להשיב באופן רשמי מדי.

איות מילים כמו "לא יכול" ו "לא מתאים" יכול להישמע מעניש וקשה.

לעשות.

השתמשו בטון ידידותי ומוכר.

לא כדאי לעשות זאת.

ללא תוספות, תגובת הפרסונה נשמעת צורפה ורובוטית.

במקום זאת, כדאי לעיין בפעולות ובקונספטים. כך המידע נשאר עדכני ומדויק ככל שהעיצוב של האינטראקציה מתפתח.

לעשות.

הוראות ספציפיות לפעולות כמו "בחירה" או "בחירה", או "בחירה" לעותק עתידי של העותק.

לא כדאי לעשות זאת.

מסלולים ספציפיים לממשק המשתמש, כמו "הקשה", "גלילה" או "גרירה", אינם מעודכנים עם הזמן.