סקריפטים מאוגדים בקונטיינר

סקריפט מקושר לקובץ של Google Sheets,‏ Google Docs,‏ Google Slides או Google Forms אם הוא נוצר מהמסמך הזה ולא כסקריפט עצמאי. הקובץ שאליו מצורף סקריפט קשור נקרא 'מאגר'. בדרך כלל, סקריפטים מקושרים מתנהגים כמו סקריפטים עצמאיים, אבל הם לא מופיעים ב-Google Drive, אי אפשר לבטל את הקישור שלהם לקובץ שהם מקושרים אליו, ויש להם כמה הרשאות מיוחדות בקובץ האב.

אפשר גם לקשר סקריפטים ל-Google Sites, אבל הסקריפטים האלה כמעט תמיד מופעלים כאפליקציות אינטרנט. סקריפטים שמקושרים ל-Sheets, ל-Docs, ל-Slides או ל-Forms יכולים להפוך גם לאפליקציות אינטרנט, אבל זה לא נפוץ.

סקריפטים מקושרים הם למעשה תוספים ל-Google Workspace שלא פורסמו, והם פועלים רק בקובץ שאליו הם מקושרים.

יצירת סקריפט שקשור לגיליון אלקטרוני

אפשר ליצור סקריפטים שקשורים לקובץ ב-Docs, ב-Sheets, ב-Slides וב-Forms.

‫Docs‏, Sheets או Slides

כדי ליצור סקריפט שקשור לקובץ ב-Docs, ב-Sheets או ב-Slides, פותחים מסמך ב-Docs, גיליון אלקטרוני ב-Sheets או מצגת ב-Slides ולוחצים על תוספים > Apps Script. כדי לפתוח מחדש את התסריט בעתיד, עושים את אותו הדבר או פותחים את התסריט ממרכז הבקרה של Apps Script.

טפסים

כדי ליצור סקריפט שקשור לטופס ב-Forms, פותחים טופס ולוחצים על אפשרויות נוספות > הכלי לעריכת סקריפטים. כדי לפתוח מחדש את התסריט בעתיד, עושים את אותו הדבר או פותחים את התסריט ממרכז הבקרה של Apps Script.

אי אפשר ליצור סקריפטים שקשורים למסמך באמצעות הכלי clasp, אבל אפשר לשכפל אותם ולערוך אותם.

שיטות מיוחדות

סקריפטים שקשורים למסמך יכולים להפעיל כמה שיטות שסקריפטים עצמאיים לא יכולים:

• ‫getActiveSpreadsheet, ‫getActiveDocument, ‫getActivePresentation, ו-getActiveForm מאפשרים לסקריפטים מקושרים להפנות לקובץ האב שלהם בלי להפנות למזהה הקובץ.
• ‫getUi מאפשר לסקריפטים שקשורים לקובץ לגשת לממשק המשתמש של קובץ האב שלהם כדי להוסיף תפריטים מותאמים אישית, תיבות דו-שיח וסרגלי צד.
• ב-Sheets, ‫getActiveSheet, ‫getActiveRange, וב- ‫getActiveCell הסקריפט קובע את הגיליון הנוכחי של המשתמש, את טווח התאים שנבחר או את התא הבודד שנבחר. ‫setActiveSheet ו-setActiveRange מאפשרים לסקריפט לשנות את הבחירות האלה.
• ב-Docs, getActiveTab, getCursor וב-getSelection הסקריפט יכול לקבוע את הכרטיסייה הנוכחית של המשתמש, את המיקום של הסמן של המשתמש או את הטקסט שנבחר. ‫setActiveTab, ‫setCursor and ‫setSelection let the script change those selections.

מידע נוסף זמין במדריך להרחבת Sheets או במדריך להרחבת Docs.

השיטות האלה זמינות רק בסקריפטים שמוצמדים להפעלה מהכלי לעריכת סקריפטים, פריטי תפריט, תיבות דו-שיח, סרגלי צד או טריגרים. כשמריצים סקריפט שקשור למסמך כאל אפליקציית אינטרנט או באמצעות Google Apps Script API, השיטות האלה לא זמינות.

תפריטים, תיבות דו-שיח וסרגלי צד בהתאמה אישית

סקריפטים שקשורים למסמך יכולים להתאים אישית את Sheets,‏ Docs ו-Forms על ידי הוספה של תפריטים מותאמים אישית ותיבות דו-שיח או סרגלי צד. סקריפט יכול ליצור אינטראקציה עם ממשק המשתמש רק עבור המופע הנוכחי של קובץ פתוח. סקריפט שמקושר למסמך אחד לא יכול להשפיע על ממשק המשתמש של מסמך אחר.

תוספים יכולים גם להוסיף תפריטים מותאמים אישית, תיבות דו-שיח וסרגלי צד. מומלץ לפתח תוספים באמצעות סקריפטים עצמאיים.

טריגרים

סקריפטים שקשורים לגיליון אלקטרוני יכולים להשתמש בטריגרים פשוטים כמו הפונקציה המיוחדת onOpen, שמופעלת אוטומטית בכל פעם שמשתמש עם הרשאת עריכה פותח קובץ. בדומה לכל סוגי הסקריפטים, אפשר להשתמש גם בטריגרים שניתנים להתקנה.

פונקציות מותאמות אישית

פונקציה בהתאמה אישית היא פונקציה בסקריפט שמקושר ל-Sheets, שאפשר להפעיל ישירות מתא באמצעות התחביר =myFunctionName(). פונקציות בהתאמה אישית דומות למאות פונקציות מובנות ב-Sheets, כמו AVERAGE או SUM, אבל אתם מגדירים את ההתנהגות של הפונקציה בהתאמה אישית.

גישה לתסריטים מקושרים

רק משתמשים שיש להם הרשאת עריכה במאגר יכולים להריץ את הסקריפט שקשור אליו. שותפי עריכה עם הרשאת צפייה בלבד לא יכולים לפתוח את הכלי לעריכת סקריפטים. אם הם יוצרים עותק של קובץ המאגר, הם הופכים לבעלים של העותק ויכולים לראות ולהריץ עותק של הסקריפט.

כאן מוסבר איך משתפים קובץ מאגר של סקריפט.

כל הסקריפטים שקשורים למאגר התגים משתמשים באותה רשימת גישה של בעלים, צופים ועורכים שהוגדרה לקובץ מאגר התגים. הבעלים של מאגר התגים מקבל בעלות על פרויקט סקריפט חדש, בלי קשר למי שיצר אותו.