במדריך הזה מוסבר איך להשתמש ב-OAuth 2.0 כדי לבקש גישה לחשבונות Merchant Center של גורמים אחרים. אם אתם ספקי צד שלישי, אתם יכולים להשתמש בתהליך העבודה הזה כדי לאפשר לאפליקציה שלכם לבקש גישה לחשבונות Merchant Center של הלקוחות.
אם אתם מפתחים אפליקציה פנימית שצריכה גישה רק לחשבון Merchant Center שלכם, עיינו במאמר גישה לחשבון.
בקשה לאימות אפליקציה
אפליקציות שניגשות ל-Merchant API צריכות לעבור את תהליך בדיקת האימות של OAuth. אפליקציות לא מאומתות יקבלו אזהרות והפונקציונליות שלהן תהיה מוגבלת.
אפליקציה היא כל דבר עם מזהה לקוח ייחודי ב-OAuth 2.0 ב-Google Cloud.
תהליך האימות נמשך בדרך כלל 3-5 ימי עסקים. כדי לקבל מידע נוסף ולשלוח בקשה לאימות, קראו את המאמר אימות אפליקציות.
המדיניות הזו חלה על כל האפליקציות. כדי למנוע שיבושים בפעילות העסקית, מומלץ להעביר את כל האפליקציות את תהליך האימות בהקדם האפשרי.
קבלת היקפי ההרשאות של OAuth
כדי למנוע בעיות בבחירת ההיקפים, הגדירו הרשאה מצטברת.
אם מבקשים יותר מהיקף הרשאות OAuth אחד, כולם לא נבחרים כברירת מחדל במסך ההסכמה של האפליקציה. כשהאפליקציה מציגה למשתמש את מסך ההסכמה, המשתמש צריך לבחור ידנית כל היקף כדי לאשר את הגישה.
כדי להשתמש ב-Merchant API, האפליקציה צריכה לבקש את ההיקף הבא במסך ההסכמה של OAuth:
https://www.googleapis.com/auth/content
בודקים את התגובה מבקשת OAuth כדי לוודא שהאפליקציה קיבלה את ההיקף הזה.
לפרטים נוספים, קראו את כללי המדיניות של OAuth 2.0.
אישור בקשות
כל הבקשות שהאפליקציה שולחת ל-Merchant API חייבות לכלול אסימון הרשאה. אסימון ההרשאה גם מזהה את האפליקציה שלכם ב-Google.
הסבר על פרוטוקולים של הרשאות
כדי לאשר בקשות, האפליקציה חייבת להשתמש בפרוטוקול OAuth 2.0. אין תמיכה בפרוטוקולים אחרים של הרשאות. אם האפליקציה משתמשת בכניסה באמצעות חשבון Google, היבטים מסוימים של ההרשאות מטופלים באופן אוטומטי.
הרשאת בקשות עם פרוטוקול OAuth 2.0
כל הבקשות ל-Merchant API חייבות להיות מאושרות על ידי משתמש מאומת.
הפרטים או ה"זרימה" של תהליך ההרשאה עם OAuth 2.0 עשויים להשתנות מעט, בהתאם לסוג האפליקציה שאתם מפתחים. התהליך הכללי הבא חל על כל סוגי האפליקציות:
- כשאתם מפתחים את האפליקציה, צריך לרשום אותה באמצעות Google API Console. לאחר הרישום, Google מספקת נתונים שיהיו דרושים לכם מאוחר יותר, כמו מזהה לקוח וסוד לקוח.
- מפעילים את Merchant API ב-Google API Console. (אם Cloud Billing API לא מופיע ב-API Console, אפשר לדלג על השלב הזה).
- כשהאפליקציה צריכה גישה לנתונים של משתמשים, היא מעבירה ל-Google בקשת גישה בהיקף ספציפי.
- Google מציגה למשתמש מסך הסכמה ומבקשת לאשר לאפליקציה לשלוח בקשה לחלק מהנתונים שלו.
- אם המשתמש מסכים, האפליקציה מקבלת מ-Google אסימון גישה לטווח קצר.
- האפליקציה מבקשת את נתוני המשתמש ומצרפת לבקשה את אסימון הגישה.
- אם Google תקבע שהבקשה והאסימון תקפים, היא תחזיר את הנתונים המבוקשים.
חלק מתהליכי העבודה כוללים שלבים נוספים, כמו שימוש באסימוני רענון כדי לקבל אסימוני גישה חדשים. למידע מפורט על תהליכי העבודה לסוגים שונים של אפליקציות, ניתן לעיין בתיעוד של OAuth 2.0 של Google.
הפרטים לגבי היקפי OAuth 2.0 ב-Merchant API:
| היקף | משמעות |
|---|---|
https://www.googleapis.com/auth/content |
גישת קריאה/כתיבה. |
כדי לבקש גישה באמצעות פרוטוקול OAuth 2.0, האפליקציה שלכם זקוקה למידע על ההיקף ולמידע ש-Google מספקת בזמן רישום האפליקציה (כמו מזהה לקוח וסוד לקוח).
הנה דוגמה שאפשר להשתמש בה כדי להעניק הרשאה.