הטמעה של אימות OAuth 2.0

‫YouTube Live Streaming API תומך בפרוטוקול OAuth 2.0 למתן הרשאה לגישה לנתונים פרטיים של משתמשים. ברשימה הבאה מוסברים כמה מושגי ליבה של OAuth 2.0:

  • כשמשתמש מנסה בפעם הראשונה להשתמש בתכונות באפליקציה שלכם שדורשות ממנו להתחבר ל-Google Account or YouTube account, האפליקציה מתחילה את תהליך ההרשאה של OAuth 2.0.

  • האפליקציה מפנה את המשתמש לשרת ההרשאות של Google. הקישור לדף הזה מציין את scope הגישה שהאפליקציה שלכם מבקשת לחשבון של המשתמש. ה-scope מציין את המשאבים שהאפליקציה יכולה לאחזר, להוסיף, לעדכן או למחוק כשהיא פועלת כמשתמש המאומת.

  • אם המשתמש נותן הסכמה מהמשתמש לאשר לאפליקציה שלכם לגשת למשאבים האלה, Google מחזירה אסימון לאפליקציה. בהתאם לסוג האפליקציה, היא מאמתת את האסימון או מחליפה אותו באסימון מסוג אחר.

    לדוגמה, אפליקציית אינטרנט בצד השרת ממירה את האסימון שמוחזר לאסימון גישה ולאסימון רענון. אסימון הגישה מאפשר לאפליקציה לאשר בקשות בשם המשתמש, ואסימון הרענון מאפשר לאפליקציה לאחזר אסימון גישה חדש כשתוקף אסימון הגישה המקורי פג.

חשוב: כדי להשתמש בהרשאת OAuth 2.0, צריך לקבל פרטי כניסה להרשאה במסוף Google Cloud.

לפרטים נוספים, קראו את המדריך להרשאת OAuth 2.0.

הערה: כדי להשתמש בתכונה "YouTube בשידור חי", הערוץ צריך לקבל אישור. האישור מאפשר לבעלי הערוץ להעביר תוכן בשידור חי בערוץ הזה. אם תשלחו בקשות API בשם משתמש מאומת שהערוץ שלו לא מופעל או לא עומד בדרישות לסטרימינג של תוכן בשידור חי, ה-API יחזיר שגיאת insufficientPermissions.

תהליכי OAuth 2.0

ממשקי Google API תומכים בכמה תרחישי שימוש ב-OAuth 2.0: