REST Resource: projects.locations.operations

משאב: פעולה

המשאב הזה מייצג פעולה ממושכת שהיא תוצאה של קריאה ל-API ברשת.

ייצוג ב-JSON 
{
  "name": string,
  "metadata": {
    "@type": string,
    field1: ...,
    ...
  },
  "done": boolean,

  // Union field result can be only one of the following:
  "error": {
    object (Status)
  },
  "response": {
    "@type": string,
    field1: ...,
    ...
  }
  // End of list of possible types for union field result.
}
שדות
name

string

השם שהוקצה על ידי השרת, שהוא ייחודי רק באותו שירות שמחזיר אותו במקור. אם משתמשים במיפוי ברירת המחדל של HTTP, השדה name צריך להיות שם משאב שמסתיים ב-operations/{unique_id}.
metadata

object

מטא-נתונים ספציפיים לשירות שמשויכים לפעולה. בדרך כלל הוא מכיל מידע על ההתקדמות ומטא-נתונים נפוצים, כמו שעת היצירה. יכול להיות ששירותים מסוימים לא יספקו מטא-נתונים כאלה. כל שיטה שמחזירה פעולה ממושכת צריכה לתעד את סוג המטא-נתונים, אם יש כזה.

אובייקט שמכיל שדות מסוג שרירותי. שדה נוסף "@type" מכיל URI שמזהה את הסוג. לדוגמה: { "id": 1234, "@type": "types.example.com/standard/id" }.
done

boolean

אם הערך הוא false, המשמעות היא שהפעולה עדיין מתבצעת. אם הערך הוא true, הפעולה הושלמה ואפשר להשתמש ב-error או ב-response.
שדה האיחוד result. תוצאת הפעולה, שיכולה להיות error או response חוקי. אם done == false, לא מתבצעת הגדרה של error או של response. אם done == true, אפשר להגדיר רק אחד מהערכים error או response. יכול להיות שחלק מהשירותים לא יספק את התוצאה. result יכול להיות רק אחת מהאפשרויות הבאות:
error

object (Status)

תוצאת השגיאה של הפעולה במקרה של כשל או ביטול.
response

object

התגובה הרגילה והמוצלחת של הפעולה. אם השיטה המקורית לא מחזירה נתוני הצלחה, כמו Delete, התגובה היא google.protobuf.Empty. אם השיטה המקורית היא Get/Create/Update רגילה, התגובה צריכה להיות המשאב. בשיטות אחרות, התשובה צריכה להיות מסוג XxxResponse, כאשר Xxx הוא שם השיטה המקורית. לדוגמה, אם השם המקורי של ה-method הוא TakeSnapshot(), סוג התגובה שמתקבלת הוא TakeSnapshotResponse.

אובייקט שמכיל שדות מסוג שרירותי. שדה נוסף "@type" מכיל URI שמזהה את הסוג. לדוגמה: { "id": 1234, "@type": "types.example.com/standard/id" }.

סטטוס

הסוג Status מגדיר מודל שגיאות לוגי שמתאים לסביבות תכנות שונות, כולל ממשקי API ל-REST וממשקי API ל-RPC. הוא משמש את gRPC. כל הודעה מסוג Status מכילה שלושה נתונים: קוד שגיאה, הודעת שגיאה ופרטי השגיאה.

במדריך לעיצוב API אפשר לקרוא מידע נוסף על מודל השגיאות הזה ולהבין איך לעבוד איתו.

ייצוג ב-JSON 
{
  "code": integer,
  "message": string,
  "details": [
    {
      "@type": string,
      field1: ...,
      ...
    }
  ]
}
שדות
code

integer

קוד הסטטוס, שצריך להיות ערך enum של google.rpc.Code.
message

string

הודעת שגיאה למפתחים, שצריכה להיות באנגלית. כל הודעת שגיאה שמוצגת למשתמש צריכה להיות מותאמת לשוק המקומי ונשלחת בשדה google.rpc.Status.details, או מותאמת לשוק המקומי על ידי הלקוח.
details[]

object

רשימה של הודעות שכוללות את פרטי השגיאה. יש קבוצה משותפת של סוגי הודעות שאפשר להשתמש בהם בממשקי API.

אובייקט שמכיל שדות מסוג שרירותי. שדה נוסף "@type" מכיל URI שמזהה את הסוג. דוגמה: { "id": 1234, "@type": "types.example.com/standard/id" }.

שיטות

get

 אחזור המצב העדכני של פעולה ממושכת.