בחירת שיטה לשיתוף תוכן

בדף הזה מתוארות השיטות המומלצות שמפתחים צריכים לפעול לפיהן כשמשתפים גישה לתוכן מבוקר. אפשר לעדכן את ההרשאות לפני תחילת הפעילות המשותפת או במהלך הפעילות.

מומלץ מאוד להטמיע שיטה שיוצרת כמה שפחות חיכוך או שיבוש בחוויית המשתמש. המפתחים צריכים לשמור על איזון בין המגבלות במודל בקרת הגישה של האפליקציה לבין דרישות האבטחה, ובין שיבושים אפשריים בחוויית המשתמש.

יש כמה דרכים לתת גישה לפעילויות שיתופיות.

הענקת טוקן גישה זמני (מומלץ)

טוקן גישה זמני (שפג תוקפו) מספק למשתמש פרטי גישה ואבטחה שתקפים למשך תקופה מוגדרת. מידע נוסף זמין במאמר בנושא הגדרת גישה זמנית.

הגישה הזו יוצרת הכי פחות חיכוך עם המשתמשים. התוכן נגיש לכל מי שיש לו את הקישור ואת אסימון הגישה הזמני. למשתמשים יש גישה רק למשך הזמן שצוין באסימון, שנוצר ברגע שהיוזם מתחיל את הפעילות.

אפשר לשתף טוקן באמצעות מצב התחלת הפעילות. אפשר לממש את האסימון כדי לקבל גישה זמנית לתוכן. אסימון הגישה הזמני לא תלוי בזמן שבו התוכן נוצר. הגישה הזו פועלת עבור תוכן חדש וקיים.

בטבלה הבאה מוצגים היתרונות והחסרונות של השיטה הזו:

יתרונות	חסרונות
הכי פחות קשיים למשתמשים	סיכון לשיתוף יתר של תוכן
אנשים יכולים להצטרף אחרי שהפעילות התחילה
לא נדרש ידע מוקדם על המשתתפים

שיתוף לפני תחילת הפעילות

גישה חלופית היא לתכנן את התוסף ל-Meet כך שיוצג למשתמש שהתחיל את הפעילות חלון עם בקשה לעדכן את ההרשאות לפני תחילת הפעילות.

בטבלה הבאה מוצגים היתרונות והחסרונות של השיטה הזו:

יתרונות	חסרונות
שיתוף מפורש מצמצם את הסיכונים	קשה לקבוע מי המשתתפים
	כמות בינונית של חיכוך או הפרעות באישור הגישה כשאנשים מצטרפים

שיתוף על פי דרישה

זו גישה ריאקטיבית שבה יוזם הפעילות מאשר בקשות בזמן אמת כשמשתמשים מבקשים גישה לתוכן. אם המשתתפים לא נקבעים בצורה נכונה, השיטה הזו עלולה לגרום לחיכוך רב עם המשתמשים. לכן, זו האפשרות הכי פחות מומלצת.

בטבלה הבאה מוצגים היתרונות והחסרונות של השיטה הזו:

יתרונות	חסרונות
לא נדרש ידע מוקדם על המשתתפים	גורם לחיכוך גבוה ומשבש את מהלך הפגישה
שיתוף מפורש מצמצם את הסיכונים	נדרש נתיב לעדכון הרשאות התוכן אחרי שהפעילות התחילה