הנחיות לעיצוב אפליקציות מקושרות במוצרי Google כמו אפליקציית Gemini וחיפוש Google.
סקירה כללית
אפליקציה שמחוברת ל-MCP מאפשרת למשתמש לחבר מודל שפה גדול (LLM) בכל מוצר רלוונטי של Google כדי לקרוא ולכתוב את נתוני האפליקציה. מכיוון שהאפליקציה משתפת את ההקשר של השיחה, המשתמשים יכולים לבצע משימות בקלות בלי לעבור בין כרטיסיות או אפליקציות. כדאי לעיין בהנחיות הבאות כדי לוודא שהאפליקציה המקושרת תאושר להפעלה במוצרים הרלוונטיים של Google.
יצירת אפליקציות מקושרות
מתי כדאי להשתמש באפליקציות מקושרות
אפשר ליצור אפליקציות מקושרות לתרחישים הבאים:
- משימות עם התחלה וסוף ברורים, כמו ביצוע הזמנה, קביעת פגישה או נעילת לוח זמנים.
- מידע פרקטי שהמשתמשים יכולים ליישם באופן מיידי.
- תהליכי עבודה טבעיים בשיחה, כמו ניתוח נתונים, בדיקת מסמכים או תיאום פרויקט.
- פונקציונליות עיקרית שמרחיבה באופן משמעותי את מה שה-AI יכול לעשות.
הכלים שלכם צריכים לעזור למשתמשים לבצע פעולות בעזרת AI, כמו לקבוע פגישה או לכתוב מסמך. התמקדו בפעולות מורכבות שהמודל הבסיסי יכול לפשט.
מה לא לעשות
כשאתם מעצבים אפליקציות מקושרות, הימנעו מהדפוסים הבאים:
- תפריטים נפתחים, תפריטי הקשר וחלוניות קופצות: הרכיבים האלה נחתכים על ידי גבולות הקונטיינר או מתנגשים עם ממשק המשתמש של פלטפורמת המארח.
- גלילה בתוך גלילה: הימנעו מגלילה בתוך מאגר גלילה.
- תצוגות מרובות שכבות: אל תשתמשו בנתיבי ניווט או בממשקי פירוט.
- תהליכים ארוכים: הימנעו מתהליכים שחורגים מההיקף של מצב התצוגה.
- אפליקציות אינטרנט עצמאיות: אל תשכפלו אפליקציות אינטרנט מלאות.
- לא עומדים בציפיות: כשמשתמשים רואים שאפליקציות מקושרות נטענות, הם מצפים לרמה בסיסית של תועלת. אל תיצרו אפליקציה רק כדי להציג פונקציונליות פשוטה, כמו כפתור אחד.
- הפניות אוטומטיות: אל תפעילו אתרים חיצוניים או אפליקציות נייטיב באופן אוטומטי בלי שהמשתמש ילחץ באופן מפורש על קישור חיצוני שמסומן בבירור.
גורם מכיל ופריסה
קונטיינרים מארחים ממסגרים את האפליקציה המקושרת לצד התשובות של המודל. הקונטיינרים האלה מספקים שיוך לשותף, גבולות עקביים וגודל רספונסיבי במוצרי Google הרלוונטיים.
מבנה המאגר
- כותרת: מציגה את הסמל והשם הרשמי של השותף.
- תוכן: מופיע ככרטיס מוטמע או כקרוסלה אופקית.
- התאמה לטקסט התשובה: מצבי התצוגה תמיד מלווים את טקסט התשובה מהמודל. העיצוב צריך להתאים לפריסה המשולבת הזו.
- סגנון ממשק המשתמש: יורש את הסגנונות של מאגר המארח במוצרי Google הרלוונטיים.
התנהגות רספונסיבית
אפליקציות מקושרות מוצגות במאגרים ברוחבים שונים ובאזורי תצוגה שונים במכשירים. הימנעו ממידות קבועות:
- התאמה אופקית: השתמשו בפריסות גמישות שמתאימות בצורה חלקה לסרגלי צד קומפקטיים, למסכים של מכשירים ניידים ולפידים רחבים במחשבים, בלי חיתוך אופקי.
- התאמת התוכן לאורך: מאפשרים למאגרים מוטמעים לגדול כדי להתאים לתוכן שלהם עד לגובה קריאה נוח. אל תרפדו כרטיסים עם רווחים ריקים קבועים ואל תכלאו תוכן בסרגל גלילה אנכי.
- התאמה לקלט של המכשיר: תמיכה בתנועות מגע מקוריות ובאזורים בטוחים בנייד, ובמצבי העברת העכבר במחשב.
מה לא לעשות
- הימנעו מריפוד כפול: אפליקציות מקושרות כוללות ריפוד פנימי שמוגדר כברירת מחדל כדי לעמוד בתקני המערכת. כדי למנוע רווחים לא רצויים, הסירו את המרווח הפנימי המיותר מהתוכן הפנימי.
- הימנעו מרדיוס פינה לא מאוזן: שמרו על פרופורציה בין הצורות הפנימיות לבין רדיוס הפינה של מארח הקונטיינר כדי להימנע מפינות חדות או מעוגלות מדי.
- אל תוסיפו קו מתאר משלכם: כברירת מחדל, הקונטיינרים כוללים סגנון גבול שמוגדר על ידי המערכת. אל תוסיפו גבולות או קווים נוספים מסביב לרכיבים פנימיים.
מצבי תצוגה
מצבי התצוגה קובעים איך התוסף מציג ממשק משתמש ויזואלי ישירות לצד התשובות של מוצרי Google הרלוונטיים. אפשר להשתמש באחד משני מצבי תצוגה ראשיים: כרטיס מוטבע או מסך מלא.
כרטיסים מוטבעים
כרטיסים מוטבעים הם רכיבים פשוטים עם מטרה אחת שמוטמעים ישירות בתהליך התשובה. אפשר להשתמש בכרטיסים מוטבעים כדי לאשר במהירות, לבדוק נתונים מובְנים או לבצע פעולות בשלב אחד.
מתי כדאי להשתמש בכרטיסים מוטמעים
- עדכוני סטטוס ואישורים.
- תצוגות או בחירות פשוטות של נתונים.
- תקצירים עם אפשרות להרחבה.
- פעולות מהירות להמשך השיחה.
הנחיות לגבי דחיסות התוכן וחיתוך הטקסט
- כותרות קצרות: הגבילו את כותרות הכרטיסים לשורה אחת או שתיים עם שלוש נקודות בסוף, כדי שהכותרות לא ידחקו את הפעולות אל מחוץ לתצוגה.
- מגבלות על גוף הטקסט והמטא-נתונים: הגבילו את הטקסט התומך ל-2-3 שורות ואת המטא-נתונים לכל פריט ל-2-3 מאפיינים שניתן לסרוק.
- טקסט תמציתי של קריאה לפעולה: השתמשו בתוויות פעולה שמתחילות בפועל (לדוגמה, "הזמנת שולחן" או "אישור הזמנה") והגבילו את הכותרת התחתונה של הכרטיס לקריאה ראשית אחת לפעולה ולפעולה משנית אופציונלית אחת.
הגדרת הקרוסלה: קרוסלות צריכות להכיל בין 3 ל-8 כרטיסים כדי להצדיק את הגלילה בלי לגרום לעייפות, וכל הכרטיסים צריכים להיות באותו גובה ורוחב. כדאי להגביל את כותרות הכרטיסים לשורה אחת או שתיים, ואת המטא-נתונים ל-2-3 שדות לכל כרטיס.
אינטראקציות בכרטיסים מוטבעים
כרטיסים שמוצגים בתוך השיחה צריכים להתמקד בפעולות מהירות וישירות שמשאירות את המשתמשים בשיחה.
- פעולות מוטמעות: מאפשרות למשתמשים לבצע פעולות ישירות בתוך הכרטיס, כמו עריכת טקסט, הוספת פריטים או סימון משימות שהושלמו.
- עדכוני סטטוס: הצגת פעולות מורכבות של משתמשים ישירות בשרשור במקום בתוך הישות. לדוגמה, כשמשתמש מזמין חדר, יוצרים כרטיס מעודכן עם התווית "הוזמן" בשיחה.
ניווט בקרוסלה במחשב
- מנגנון הצבת הסמן: כפתורי הסמלים של הניווט נשארים מוסתרים כברירת מחדל ומופיעים כשמציבים את הסמן מעל הקונטיינר.
- מסכי גלישה: במצב ההתחלה מוצג מסך בקצה הימני, במצב האמצע מוצגים מסכים בשני הקצוות ובמצב הסיום מוצג מסך בקצה השמאלי.
חוויית השימוש בקרוסלה בנייד
- תנועות מגע: החלקה אופקית מקורית עם רווח בין הכרטיסים בקרוסלה.
- הצצה לכרטיס: במצב ההתחלה יש ריפוד משמאל, במצב האמצעי אין ריפוד ובמצב הסיום יש ריפוד מימין.
ממה כדאי להימנע בכרטיסים מוטבעים
- הימנעו מגלילה בתוך גלילה: אל תכללו סרגל גלילה אנכי פנימי.
- הימנעו מפירוט בכמה תצוגות: אל תשתמשו בנתיבי ניווט, בתצוגות עם כמה כרטיסיות ובפירוט בכמה שלבים בתוך כרטיס מוטמע. העבירו תהליכים מורכבים למסך מלא.
- הימנעו משימוש בפקדים גלויים מעל תפריטים: אל תשתמשו בתפריטים נפתחים, בחלונות קופצים ובתפריטי הקשר, כי הם גורמים לחיתוך של מאגרים ולהתנגשויות ב-z-index.
- הימנעו משדות קלט כפולים: אל תציבו שדה קלט נוסף בתוך הכרטיס, כי במוצרי Google הרלוונטיים כבר יש שדה קלט.
- הימנעו מגלילה אנכית פנימית: אל תציבו קונטיינרים שניתן לגלול בתוך כרטיסים. זה גורם ללכידת הגלילה ופוגע בניווט בנייד.
- הימנעו מחלונות קופצים: אל תשתמשו בהסברים קצרים או בשכבות-על של חלונות קופצים כדי לחשוף פרטים חשובים, כי הם מסתירים את התוכן ויוצרים עומס בממשק המשתמש.
- הימנעו מתפריטים נפתחים: אל תסתירו פעולות בתוך תפריטים נפתחים. הציגו את הפעולות העיקריות כלחצנים מפורשים.
- הימנעו מהסתרת גלילה בקרוסלות: ודאו שהכרטיס הסמוך מציץ לתצוגה כדי שהמשתמשים ידעו שיש עוד תוכן שאפשר לגלול אליו.
- הימנעו מרכיבי שגיאה בהתאמה אישית: אל תשתמשו במצבי שגיאה בהתאמה אישית. ממשק המשתמש המארח יספק רכיב שגיאה סטנדרטי באופן עקבי בכל חוויית השימוש.
- אל תשתמשו במודלים: אפליקציות MCP לא תומכות במודלים. אם אתם צריכים יותר מקום, ספקו אפשרות לעבור למצב מסך מלא.
מסך מלא
השתמשו במצב מסך מלא כקנבס עשיר למשימות מרובות שלבים או לתהליכי עבודה עם הרבה נתונים שלא יכולים להיכלל בכרטיס מוטמע.
מתי כדאי להשתמש במסך מלא
- עיון בתוכן צפוף כמו מודעות נדל"ן, תפריטים או מפות אינטראקטיביות.
- תהליכי עבודה מורכבים, כמו עריכת אזורי עריכה או דיאגרמות שצריכים מקום ייעודי מעבר לכרטיס מוטבע.
- נתונים וניתוח, כמו צפייה במרכזי בקרה עשירים, תצוגות חזותיות של נתונים וכלים מפורטים לניתוח נתונים שדורשים תשומת לב ממוקדת.
פריסה ואינטראקציות במסך מלא
- כותרת: הצגת סרגל כותרת שסופק על ידי המערכת עם שיוך ופעולות של האפליקציה.
- הוספת אזור בטוח: חשוב להשאיר מרווח ברור מתחת לסרגל הכותרת כדי למנוע חפיפה של התוכן.
- סגירה ופתיחה: הצגת כפתור לפתיחה במסך מלא, וכפתור סגירה בכותרת של תצוגת המסך המלא.
ממה כדאי להימנע כשמצלמים במסך מלא
- אל תשכפלו את אפליקציית הנייטיב: השתמשו במסך מלא כדי להגביר את המעורבות במשימות ממוקדות עם כמה שלבים.
- הימנעו משדות קלט כפולים: מכיוון שבמוצרי Google הרלוונטיים כבר יש שדה קלט, השותפים לא צריכים להציב שדה קלט נוסף בתצוגה.
- הימנעו מחלוניות צפות: אל תשתמשו במודלים צפים או בסרגלי כלים צפים שניתן לגרור, כי הם יוצרים עומס בממשק ומתנגשים עם שכבות-על של משטח המארח.
- הימנעו מחפיפה של אזורים בטוחים: אל תציבו רכיבים אינטראקטיביים בסרגל הכלים של המארח ובאינדיקטורים של המערכת, כמו שורות סטטוס ושורת הבית.
הנחיות לאינטראקציה
איך המשתמשים משנים תוכן באפליקציה מקושרת, איך הפעולות מסתנכרנות עם השיחה המארחת ומתי להעביר תהליכי עבודה מורכבים לאפליקציה או לאתר חיצוניים.
חלוקת העבודה בין ממשק המשתמש של האפליקציה לבין השיחה
כדאי לעצב את האפליקציה המקושרת ואת ההנחיות לשיחה כשכבות משלימות:
- השתמשו בממשק המשתמש של האפליקציה המקושרת כדי לבצע פעולות ישירות: השתמשו בממשק המשתמש לגלישה מרחבית, כמו הזזת מפה, השוואה בין אפשרויות מובנות, פקדי טפסים עם כמה שדות ובחירות חזותיות, במקרים שבהם הקלדת פרומפט טקסטואלי תהיה מייגעת או לא ברורה.
- שימוש בשיחה עם המארח למטרות פתוחות: אפשר להשתמש בשיחה כדי להמשיך את הדיון בשפה טבעית, לסנתז מידע בכמה שלבים ולשאול שאלות רחבות יותר.
גילוי נאות הדרגתי
- חשיפה הדרגתית: מתחילים עם מצב התצוגה הכי קומפקטי שעונה על הצורך של המשתמש (כרטיס מוטבע או קרוסלה), חושפים פרטים משניים לפי דרישה ("הצגת פרטים נוספים") ועוברים למסך מלא רק כשנדרשת חקירה מעמיקה.
- אמצעי בקרה גלויים במקום תפריטים מוסתרים: הציגו פעולות עיקריות כלחצנים או כמתגים ברורים, במקום להסתיר אותם בסרגלי כלים שמופיעים רק כשמעבירים מעליהם את העכבר, בתפריטי הקשר שנפתחים בלחיצה ימנית או בתנועות לחיצה ארוכה שלא פועלות באזורי תצוגה בניידים.
העברה לגורמים חיצוניים וקישור לאתרים חיצוניים
חלק מהיכולות חורגות מההיקף של iframe מוטמע או דורשות תכונות של מערכת הפעלה מקורית וחומרה. מתי כדאי להוסיף קישור לאפליקציה או לאתר:
- תכונות שתלויות במערכת ההפעלה או בחומרה (לדוגמה, ניווט בזמן אמת, צילום במצלמה או בחיישן, או מעקב רציף אחר מיקום ואודיו ברקע).
- תהליכים מפוקחים או רגישים מבחינת אבטחה (לדוגמה, תשלום סופי או אימות זהות).
- סביבות עבודה עמוקות מעבר למסך מלא (לדוגמה, חבילות יצירה עם תכונות מלאות או מרכזי בקרה ארגוניים מורכבים).
עיצוב ההעברה
- הצגת סימן ברור לקישור חיצוני: תמיד צריך להציג לצד כפתורי ההעברה החיצוניים סימן ברור לפתיחה (כמו הסמל
open_in_new) ותווית ספציפית ליעד (לדוגמה, "פתיחה במפות Google"). - קישור עומק עם הקשר שנשמר: מעבירים את כל הפרמטרים שנקבעו בשיחה לכתובת ה-URL של קישור העומק דרך ה-API של הקישור החיצוני של המארח (
openLink), כדי שהמשתמשים לא יצטרכו להזין מחדש את הבחירות שלהם אחרי שהם עוברים בין אפליקציות.
מה לא לעשות
- הימנעו מהפניות אוטומטיות: אל תעבירו משתמשים באופן אוטומטי אל מחוץ לפלטפורמה המארחת. כדי לצאת מהפלטפורמה המארחת, המשתמש תמיד צריך ללחוץ באופן מפורש.
- הימנעו מכרטיסי "טיזר" או מכרטיסים שמכילים רק קישורים: אל תפתחו אפליקציה מקושרת שהמטרה היחידה שלה היא להציג באנר או כפתור סטטיים שמפנים את המשתמשים לאתר שלכם.
- הימנעו משינויי הקשר לא צפויים: אל תעצבו קישור חיצוני באופן זהה לפעולה בתוך הכרטיס בלי לציין שהוא פותח אפליקציה חיצונית או כרטיסייה בדפדפן.
הנחיות לרכיבים חזותיים
במוצרים הרלוונטיים של Google, יש עדיפות לרכיבים קלים וניטרליים בממשק המשתמש ולניגודיות מרוככת כדי להפחית את העומס הקוגניטיבי.
עקרונות חזותיים
מיישם עקרונות עיצוב בסיסיים כדי לשלוט בצפיפות החזותית ובאסתטיקה באפליקציות מקושרות:
- ממשק משתמש קליל ומינימליסטי: הפחתת מספר הקווים והרכיבים של מאגרים כדי לשמור על צפיפות חזותית נקייה.
- איזון צבעים ניטרלי: כדאי לתת עדיפות לגוונים אפורים ניטרליים, ולהשתמש בצבעים משניים רק לקריאות ראשיות לפעולה.
- גובה: כדאי להשתמש במילויים של משטחים רכים, ולהגביל את הצללים רק למצב מסך מלא ולפקדי הניווט בקרוסלה.
- העברת סגנון: אפשר להחיל צבעים, טיפוגרפיה ורדיוסים של פינות כדי שהאפליקציות ייראו טבעיות בכל מוצר רלוונטי של Google.
צבע
במוצרי Google הרלוונטיים, הצבעים מחולקים לשתי קבוצות פונקציונליות: צבעי מערכת לפריסה המבנית וצבעים משניים לרגעים העיקריים של המותג. הסתמכות על התפקידים הסמנטיים האלה מבטיחה היררכיה חזותית ברורה והתאמה אוטומטית של העיצוב בכל המוצרים.
תפקידי צבעי המערכת
ממפים צבעים מבניים לתפקידים עקביים בממשק המשתמש באפליקציות המקושרות:
- משטחי רקע: השתמשו בצבעי משטח ניטרליים שמסופקים על ידי המארח עבור מאגרי כרטיסים וקבוצות בת. אל תשתמשו במילויים אחידים, הדרגתיים או בתבניות מותאמים אישית כדי לשנות את הרקעים של הקונטיינרים.
- היררכיית טקסט ותוכן: השתמשו בצבעי תוכן ראשיים לכותרות ולערכי מפתח, בגוונים משניים עמומים לגוף הטקסט ולתוויות תומכות, ובצבעי סטטוס סמנטיים (חיובי, אזהרה, קריטי) למטא-נתונים תפעוליים.
- גבולות ומפרידים: השתמשו בצבעי קווי מתאר עדינים של המערכת לגבולות ולמפרידים מבניים כדי להפריד בין התוכן בלי להוסיף משקל חזותי כבד.
- צבע משני ראשי: הצבע המשני של המערכת או צבע המותג של השותף משמשים לכפתורי קריאה לפעולה ראשיים.
תחומי היישום של מותג השותף
הנחיות למיקום צבעי המותג של השותף באפליקציות המקושרות:
- מומלץ: להשתמש בצבעי המותג באופן סלקטיבי בכפתורי CTA ראשיים, בסמלי לוגו וברגעים חשובים.
- לא מומלץ: אל תשתמשו בצבעי המותג ברקעים של כרטיסים, בטקסט הראשי, בכותרות, בגבולות המבניים או בפקדים אינטראקטיביים משניים.
עיצוב ומצב בהיר/כהה
אפליקציות מקושרות צריכות להיראות אחידות גם בעיצובים בהירים וגם בעיצובים כהים וגם בפלטות דינמיות של משטחים:
- השתמשו בטוקנים סמנטיים במקום בערכים הקסדצימליים סטטיים: קשרו משטחים, טקסט וגבולות לטוקנים של הצבעים הסמנטיים של המשטח המארח, כדי שהממשק יתאים את עצמו באופן אוטומטי למצב בהיר ולמצב כהה.
- התאמת הצבעים המשניים של המותג לשני העיצובים: ודאו שהצבע המשני של המותג שומר על ניגודיות נגישה בשני העיצובים. אם צבע ברירת המחדל של המותג נראה כהה מדי או בוהק מדי על רקע כהה, ספקו וריאציה מעט בהירה יותר או פחות רוויה במצב כהה.
- השתמשו במדיה ובסמלי לוגו שמתאימים לעיצוב: ייצאו סמלים, סמלי לוגו ואיורים עם רקע שקוף כדי שלא יוצגו תיבות תוחמות לבנות במצב כהה.
סמלים
באפליקציות מקושרות נעשה שימוש בסמלים נקיים עם קווי מתאר כדי לשמור על הרמוניה חזותית ועל יכולת סריקה במוצרי Google הרלוונטיים.
סגנון וגודל הסמל
הנחיות לגבי הצורה, הצבע והגודל של הסמלים באפליקציות המקושרות:
- גאומטריה מעוגלת עם קווי מתאר: השתמשו בסמלים מונוכרומטיים עם קווי מתאר, עובי קו אחיד וקצוות מעוגלים (כמו Google Material Symbols Outlined), או בסט סמלים של שותפים שמתאים למשקל החזותי של ממשק המארח.
- גוונים ניטרליים: כדאי להשתמש בצבעי תוכן ראשיים או משניים כדי לצבוע סמלים פונקציונליים בממשק המשתמש, במקום להשתמש בצבעי המותג. כך הסמלים יתמכו בהיררכיית הקריאה בלי להתחרות בקריאות הראשיות לפעולה.
- גבולות הגודל: כדי לשמור על קריאות ופרופורציה בין אזורי התצוגה, הסמלים צריכים להיות בגודל שבין 16px (למטא-נתונים קומפקטיים בשורה) ל-32px (לכרטיסים בולטים או לכותרות של תכונות).
נגישות
מוצרי Google הרלוונטיים אוכפים את התאימות לנגישות בהתאם לתקנים של WCAG 2.1 AA ו-Material Design 3.
עמודי התווך של הנגישות
- ניגודיות צבעים: צריך להקפיד על יחס ניגודיות מינימלי של 4.5:1 לפי WCAG AA בין הטקסט לרקע בעיצובים בהירים וכהים.
- גודל טקסט מינימלי: אכיפת גודל גופן של 13 נקודות.
- יעדי מגע: הגדירו גודל מינימלי של 48x48 פיקסלים בנייד ו-24x24 פיקסלים במחשב לאזור היעד האינטראקטיבי של הפקדים.
- מיקוד מקלדת: צריך לשמור על טבעת אינדיקטור גלויה של מיקוד ועל סדר המעבר ההגיוני בין כרטיסיות ברכיבי הכרטיס האינטראקטיביים.
- טקסט חלופי דינמי למדיה: צריך לספק טקסט חלופי תיאורי לכל התמונות, התמונות הממוזערות, הסיכות במפה והנתונים החזותיים שהשותף מספק.
- הודעות על מצב בזמן אמת (
aria-live): השתמשו באזוריaria-live="polite"כדי להודיע על שינויים דינמיים במצב בתוך הכרטיס, כמו הרחבת שורות של "הצגת פריטים נוספים", סינון פריטים או השלמת פעולה מוטבעת. - הפחתת תנועה (
prefers-reduced-motion): מכבדים את שאילתת המדיהprefers-reduced-motionשל המשתמש על ידי החלפת אפקטים של הבהוב שלד ומעברי שקפים בקרוסלה בשינויי מצב סטטיים או מיידיים. - חריגה מהגבולות וחיתוך של התוכן: הגבילו קטעי טקסט ארוכים ל-3 עד 5 שורות, והוסיפו את האפשרות הנגישה "מידע נוסף" כדי למנוע שיבושים בפריסה ולשמור על קריאוּת.