מצב קיוסק ב-ChromeOS מריץ אפליקציה ונועל אותה במסך מלא, בלי שמשתמש צריך להתחבר. מצב קיוסק הוא דרך נוחה ויעילה לאנשים לגשת למידע ולשירותים באופן מבוקר וממוקד. אבל מכיוון שהחוויה במצב קיוסק נשלטת באופן הדוק, חשוב לוודא שאפליקציות קיוסק נגישות לכולם. שיפור הנגישות של קיוסקים יכול לעזור להרחיב את טווח ההגעה, על ידי צמצום המכשולים לגישה למידע, ולשפר את שביעות רצון הלקוחות על ידי קידום הכללה.
אפליקציות שפועלות במצב קיוסק הן אפליקציות אינטרנט, ולכן חלות עליהן השיטות המומלצות לנגישות לאינטרנט:
- פועלים בהתאם להנחיות להנגשת תכני אתרי אינטרנט (WCAG 2). גם כשפורסים אפליקציות למסכי מידע בתוך הארגון, הדרך הכי טובה לוודא נגישות – כמו שימוש בקורא מסך – היא לפעול לפי WCAG 2. אתם יכולים גם להשתמש במשאבים מצוינים אחרים לתכנון ולפיתוח שזמינים מאנשים שעוסקים בנגישות, כדי לשפר את אפליקציית הקיוסק שלכם:
- ממשלת בריטניה מציעה המלצות כלליות לעיצוב עבור משתמשים עם צרכי נגישות, כולל משתמשים עם לקויות ראייה ולקויות שמיעה.
- באתר web.dev מוסבר מהי נגישות בפיתוח אתרים ולמה היא חשובה.
- ב-Material Design יש המלצות לנגישות בעיצוב.
- הציעו כמה שיטות קלט. אל תסתמכו על ניווט באמצעות תנועות. יכול להיות שהמשתמשים יצטרכו מקלדת, עכבר או מתג כדי ליצור אינטראקציה עם האפליקציה.
- הציעו כמה סוגים של פלט. אל תסתמכו על סוג פלט אחד, כמו אודיו. יכול להיות שהמשתמשים יצטרכו לבצע אינטראקציה עם אפליקציה בלי קול או בלי רמזים חזותיים.
- כדאי לבדוק את האפליקציה ואת החומרה שלה עם קהל מגוון. אל תסתמכו רק על יישום השיטות המומלצות: בדקו אותן. המשתמשים צריכים ליצור אינטראקציה עם אפליקציית קיוסק גם פיזית וגם דיגיטלית. בדיקות חוויית משתמש יזהו תחומים שבהם אפשר לבצע שיפורים.
- חשוב לכלול קבוצה מגוונת של משתמשי בדיקה כדי לחשוף בעיות נגישות פוטנציאליות.
- בודקים את אפליקציית הקיוסק במקום – בסביבה ובחומרה שבהן היא תשמש.
מכיוון שאפליקציות קיוסק פועלות בסביבה מבוקרת, יכול להיות שהמשתמשים לא יוכלו לגשת לתכונות הנגישות של ChromeOS או לאפשרויות החומרה שבהן הם בדרך כלל משתמשים. כשמדובר בנגישות של מכשירי ChromeOS במצב קיוסק, יש שלוש רמות של שליטה שכדאי לקחת בחשבון:
- כללי מדיניות: אדמינים קובעים את כללי המדיניות של המכשירים המנוהלים שלהם, כולל גישה להגדרות נגישות חיוניות לקיוסקים.
- ממשקי API: מפתחים יכולים לשלוט באינטראקציה של המשתמש עם אפליקציית הקיוסק שלהם באמצעות תוסף נלווה שקורא ל-chrome.accessibilityFeatures API.
- מכשירי חומרה: סוג המכשיר והציוד ההיקפי המחובר קובעים איך המשתמש מקיים אינטראקציה פיזית עם הקיוסק, כולל מכשירי קלט, גדלי מסך ופלטפורמות.
הרמות האלה תלויות מאוד זו בזו, ולכן הן צריכות לפעול יחד כדי לספק חוויה נגישה באמת באפליקציית קיוסק. אדמינים צריכים להתחשב בנגישות כשהם פורסים אפליקציות למסכי מידע, ומפתחים צריכים להיות מודעים להשפעה של הגדרות אדמין על האפליקציה שלהם אחרי הפריסה.
אמצעי בקרה במדיניות לאדמינים של קיוסקים
במכשיר ChromeOS בסשן משתמש רגיל, המשתמשים יכולים לנהל את הגדרות הנגישות שלהם דרך הקטע נגישות באפליקציית ההגדרות. במצב קיוסק, למשתמשים אין גישה לאפליקציית ההגדרות כברירת מחדל. במקום זאת, אדמינים יצטרכו להפעיל את הגדרות הנגישות כדי לאפשר למשתמשים לגשת אליהן במצב קיוסק.
אדמינים יכולים למצוא את ההגדרות של 'נגישות לקיוסק' במסוף Google Admin דרך מכשירים > Chrome > הגדרות > הכרטיסייה הגדרות המכשיר.
יש שתי הגדרות עיקריות שצריך לשים לב אליהן:
- העברת תפריט נגישות צף למצב קיוסק: מכיוון שאפליקציית ההגדרות לא זמינה בקלות במצב קיוסק, הפעלת ההגדרה הזו תאפשר למשתמשים להחליף בין הגדרות הנגישות באמצעות תפריט נגישות צף. התנהגות ברירת המחדל כשלא מגדירים את ההגדרה הזו היא שתפריט הנגישות הצף לא מוצג.
- מקשי קיצור לנגישות במצב קיוסק: הפעלת ההגדרה הזו תאפשר למשתמשים להפעיל תכונות נגישות באמצעות מקשי קיצור. עם זאת, חשוב לזכור שלא לכל התכונות יש קיצור דרך מקביל. התנהגות ברירת המחדל כשלא מגדירים את ההגדרה הזו היא שמקשי הקיצור מופעלים.
אפשר גם להגדיר תכונות נגישות בנפרד. ההגדרה שמוגדרת כברירת מחדל היא 'המשתמשים יכולים להחליט', כך שהמשתמשים יכולים להפעיל או להשבית את תכונות הנגישות לפי הצורך.
הערה: כדי לקבל מידע נוסף על ההתנהגות של כל הגדרה, אפשר לעיין ברשימה המלאה של תכונות הנגישות ב-ChromeOS.
Chrome extension chrome.accessibilityFeatures API
במצב קיוסק, המשתמשים יכולים להפעיל או להשבית את תכונות הנגישות באמצעות תפריט הנגישות הצף במצב קיוסק או באמצעות מקשי הקיצור המתאימים. אבל זה תלוי בכך שהאדמין הפעיל את התפריט, ולא לכל התכונות יש קיצור דרך. לכן, מפתח צריך לשלב הגדרות נגישות ישירות באפליקציית הקיוסק שלו, במקומות המתאימים. לדוגמה, לתת למשתמשים אפשרות להשתמש בהכתבה כשמוצג קלט טקסט.
אפשר לגשת למצב של תכונות הנגישות ב-ChromeOS דרך chrome.accessibilityFeatures API. אם ההגדרה במסוף Admin היא 'המשתמש יכול להחליט', אפשר לשלוט בתכונות הנגישות גם באמצעות ה-API הזה. זהו Chrome Extension API, ולכן צריך להפעיל אותו מתוסף נלווה שפועל עם אפליקציית קיוסק. מפתחים יכולים להשתמש ב-API הזה כדי לבדוק אם אפשר לשלוט בכל הגדרה, ולקיים אינטראקציה עם פונקציות הנגישות המובנות המתאימות ב-ChromeOS.
לכל תכונת נגישות יש מאפיין תואם בממשק ה-API chrome.accessibilityFeatures. כל נכס הוא type.ChromeSetting אב טיפוס עם השיטות הבאות:
-
get(): כדי לקבל את הערך של ההגדרה. -
set(): להגדרת הערך של ההגדרה. -
onChange(): כדי להוסיף מאזין לשינוי ההגדרה. -
clear(): כדי לנקות את ההגדרה ולשחזר את ערכי ברירת המחדל.
כדי לקבל את הסטטוס של נכס, קוראים לפונקציה onChange() או get() שמחזירה אובייקט פרטים באמצעות קריאה חוזרת עם השדות הרלוונטיים הבאים:
-
levelOfControl: רמת השליטה בהגדרה. לפני שמפעילים אתset()כדי לשנות את הערך של הגדרה, צריך לבדוק אם התוסף יכול לשלוט בהגדרה. חשוב לזכור שאם לאדמין יש מדיניות מפורשת להשבתה או להפעלה של הגדרה, הערך שלlevelOfControlיהיהnot_controllableולא תוכלו להגדיר אותו באמצעות ה-API. value: הערך של ההגדרה. כל מאפייני התכונות של הנגישות הם מסוג בוליאני, מלבדanimationPolicyשהוא enum שכולל את הערכיםallowed, onceאוnone.
לדוגמה, נפעיל את התכונה של המקלדת הווירטואלית. קודם נבדוק אם אפשר להגדיר את הנכס באמצעות התוסף הזה.
const virtualKeyboard = chrome.accessibilityFeatures.virtualKeyboard; virtualKeyboard.get({}, (details) => { // check the level of control for virtual keyboard if (details.levelOfControl == 'controllable_by_this_extension' || details.levelOfControl == 'controlled_by_this_extension') { // disable if virtualKeyboard is currently on if (details.value) { virtualKeyboard.set({value: false}, () => console.log('Virtual keyboard has been disabled'); } else { // enable if virtualKeyboard is currently off virtualKeyboard.set({value: true}, () => console.log('Virtual keyboard has been enabled'); } } else { // the setting is not controllable by this extension because it cannot be controlled by any extension or it's being controlled by an extension with higher precedence console.log('Virtual keyboard setting cannot be changed.'); }
מתקשרים אל get() בנכס virtualKeyboard כדי לקרוא את רמת השליטה שזמינה ואת הערך הנוכחי של הנכס. אם אפשר לשלוט בו באמצעות התוסף הזה או שהוא כבר נשלט באמצעות התוסף הזה, אפשר לקרוא ל-set() ולהחליף את הערך של המאפיין virtualKeyboard. אם אי אפשר לשלוט במאפיין, צריך להודיע למשתמש שאי אפשר להפעיל או להשבית את ההגדרה הזו, ולהמליץ לו לפנות לאדמין של המערכת, אם זה מתאים.
המאפיינים הזמינים שאפשר להגדיר באמצעות chrome.accessibilityFeatures API מחולקים לקטגוריות הבאות: המרת טקסט לדיבור, תצוגה והגדלה, מקלדת וקלט טקסט, סמן ומשטח מגע.
המרת טקסט לדיבור (TTS)
תכונות של המרת טקסט לדיבור מאפשרות לקרוא בקול את הטקסט שמופיע במסך באמצעות קורא המסך המובנה ב-ChromeOS. התכונות האלה מאפשרות למשתמשים עם ליקויי ראייה, למשתמשים שלא יודעים לקרוא או למשתמשים שמעדיפים להאזין לטקסט במקום לקרוא אותו, להשתמש במכשיר.
-
selectToSpeak: קובעת את ההגדרות של התכונה 'הקראה', שמאפשרת למשתמשים לבחור טקסט במסך כדי שהמערכת תקריא אותו. -
spokenFeedback: שליטה בתכונה ChromeVox, קורא מסך שמקריא בקול את הטקסט שמופיע במסך ואת השמות של לחצנים, קישורים ורכיבים אחרים.
תצוגה והגדלה
תכונות התצוגה וההגדלה משנות את צבעי התצוגה ומספקות אפשרויות הגדלה, כדי שיהיה קל יותר לקרוא את מה שמוצג במסך ולמצוא אובייקטים.
-
highContrast: שליטה בתכונת היפוך הצבעים שמשנה את ערכת הצבעים לערכה עם ניגודיות מוגברת. -
screenMagnifier: שליטה בתכונה 'מגדיל למסך מלא' שמגדילה את הפריטים במסך. -
dockedMagnifier: שולט בתכונה 'זכוכית מגדלת במצב מעוגן' שמגדילה אזורים ממוקדים במסך בתצוגת מסך מפוצל.
מקלדת וקלט טקסט
תכונות של מקלדת וקלט טקסט מספקות למשתמשים אפשרויות שונות לאינטראקציה עם תוכן ופריטי קלט במסך.
-
virtualKeyboard: המאפיין הזה שולט בתכונה 'מקלדת וירטואלית' שמאפשרת למשתמשים להקליד בלי להשתמש במקלדת פיזית. -
dictation: המאפיין הזה שולט בתכונת ההכתבה, שמאפשרת למשתמשים להקליד טקסט באמצעות דיבור למיקרופון ושליטה בקלט באמצעות הקול. -
switchAccess: המאפיין הזה שולט בתכונה 'גישה באמצעות מתג', שמאפשרת למשתמשים לשלוט במכשיר באמצעות מתגים (מקשי מקלדת, כפתורי גיימפאד ומכשירי מתג ייעודיים אחרים). -
stickyKeys: המאפיין הזה שולט בתכונה 'מקשים דביקים', שמאפשרת למשתמשים ללחוץ על מקש אחד בכל פעם כדי להשתמש במקשי קיצור במקום ללחוץ על כמה מקשים בו-זמנית. -
focusHighlight: הנכס הזה שולט בתכונה של הדגשת המיקוד במקלדת, שמדגישה את האובייקט שבו המקלדת מתמקדת. המשתמשים מנווטים בין האובייקטים באמצעות מקש Tab או באמצעות בחירה עם סמן העכבר. -
caretHighlight: המאפיין הזה שולט בתכונת ההדגשה של סמן הטקסט (סמן העכבר), שמציגה טבעת מיקוד סביב סמן הטקסט כשהוא מופיע או זז.
סמן
תכונות הסמן מאפשרות להתאים אישית את הסמן כדי שיהיה קל יותר למצוא אותו במסך וקל יותר להשתמש בו.
-
autoclick: המאפיין הזה שולט בתכונה 'לחיצות אוטומטיות', שמאפשרת לסמן העכבר ללחוץ אוטומטית במקום שבו הוא נעצר. -
largeCursor: הנכס הזה שולט בתכונה 'סמן גדול', שמגדילה את סמן העכבר כדי שיהיה בולט יותר. -
cursorColor: המאפיין הזה שולט בתכונה של צבע הסמן. הערך של המאפייןcursorColorמציין רק אם התכונה מופעלת או לא. הוא לא מציין את צבע הסמן. -
cursorHighlight: המאפיין הזה שולט בתכונת הדגשת הסמן, שמציגה טבעת מיקוד סביב סמן העכבר כשהוא בתנועה.
נגישות במצב קיוסק ברמת החומרה
בדומה לאפליקציות אחרות, הנגישות של אפליקציית קיוסק מושפעת גם מהמכשיר שבו היא מופעלת. המפתחים צריכים לעבוד עם צוות החומרה שלהם כדי לוודא שאפשר לגשת לאפליקציית הקיוסק ברמת החומרה.
אפשר להתקין אפליקציות קיוסק בכל מערכת ChromeOS, החל ממסכים לא אינטראקטיביים ועד לפלטפורמות אינטראקטיביות. בכל פעם שמצפים ממשתמש ליצור אינטראקציה עם אפליקציית קיוסק, מומלץ לעמוד בתקני נגישות מסוימים ברמת החומרה:
- אפליקציות לקיוסקים צריכות להיות נגישות לאנשים שמשתמשים בכיסא גלגלים או בעזרים דומים לניידות.
- חומרת הקיוסק צריכה לכלול אפשרות למקלדת ועכבר פיזיים.
- לאפליקציות למסופים צריך להיות שקע לאוזניות ותמיכה במיקרופון.
- למכשירי קיאוסק צריך להיות מסך בגודל וברזולוציה מספיקים כדי שהטקסט והתמונות יהיו ברורים וגלויים.
הנגישות של קיוסקים תלויה בהרבה דברים: אמצעי בקרה של מדיניות, ממשקי API וחומרה. אבל בסופו של דבר, נגישות בקיוסק היא נגישות לאינטרנט. כדי לשפר את הנגישות באפליקציית הקיוסק, מומלץ לפעול לפי ההמלצות והשיטות המומלצות שצוינו למעלה, לבצע בדיקות משתמשים מקיפות ולעיין בהנחיות של WCAG 2.