תוספים ל-Chrome הם תוכנות שמבוססות על טכנולוגיות אינטרנט, ומאפשרות למשתמשים להתאים אישית את חוויית השימוש בדפדפן.
התוספים פועלים בסביבה שמבוססת על ארגז חול, אבל הם יכולים ליצור אינטראקציה עם תוכן אינטרנט, ולכן הם מתאימים לשימוש במקרים מסוימים בתחום החינוך, כמו:
- סינון ומעקב בדפדפן
- הוספה של תווים מיוחדים כמו סמלים ומשוואות מתמטיות
- העשרה של התוכן, למשל זיהוי שגיאות איות ודקדוק
- אכיפת מדיניות (למשל, הגבלת הזמן ברשתות חברתיות)
כשמפתחים פתרונות לשימוש במחשבי Chromebook בתרחישים חינוכיים, אפשר ליצור תוסף, אפליקציית אינטרנט או את שניהם. אם אתם צריכים להפעיל את התוכנית בהקשר חוצה אתרים, כדאי לשקול להשתמש בתוסף. התוסף יכול ליצור אינטראקציה עם אפליקציות אינטרנט שאינן בבעלותכם. לדוגמה, תוסף יכול לזהות שגיאות דקדוק במסמך Google Docs ולספק תגובות והמלצות לתיקון שלהן. תוסף אחר יכול לעזור לתלמידים לרשום הערות על ידי איסוף הטקסט שהתלמיד מסמן בכל דף אינטרנט למסמך אחד.
אם התוכנית לא צריכה לפעול באתרים אחרים, יכול להיות שיצירת אפליקציית אינטרנט תהיה אפשרות טובה יותר. אם יש לכם אפליקציית אינטרנט, תוסף נלווה יכול לשפר את חוויית המשתמש על ידי הוספת פונקציונליות וממשקי API שאולי לא זמינים בפלטפורמת האינטרנט.
העברה של אפליקציות Chrome
אם השתמשתם בעבר באפליקציית Chrome, מומלץ מאוד לעבור לאפליקציות אינטרנט. אפליקציות Chrome יוצאות משימוש, אבל התמיכה בהן תימשך לפחות עד ינואר 2025 ב-ChromeOS. במהלך תקופת המעבר הזו, יכול להיות שלחלק מהתכונות של אפליקציות Chrome לא יהיה מקבילה מתאימה בפלטפורמת האינטרנט. במקרים כאלה, יכול להיות שתצטרכו להטמיע תוסף לצד אפליקציית האינטרנט כדי להשיג תוצאות דומות באמצעות העברת הודעות. דוגמה ספציפית לכך היא אם אתם רוצים להשתמש בממשקי API ספציפיים למצב קיוסק באפליקציית קיוסק PWA.
פיתוח תוספים ל-ChromeOS
באתר Chrome Developers יש מדריך מצוין למתחילים שיעזור לכם להתחיל לפתח תוספים ל-Chrome. כדאי גם לעיין בדוגמאות שזמינות במאגר הרשמי של Chrome ב-GitHub.
ממשקי API
כשמפתחים תוספים, יש מספר ממשקי API שיכולים לעזור לכם להשיג את הפונקציונליות שאתם בונים.
בנוסף, יש כמה ממשקי API שפועלים רק ב-ChromeOS שכדאי לזכור:
-
fileBrowserHandlerמרחיב את סייר הקבצים ב-ChromeOS -
fileSystemProviderיוצר מערכות קבצים וירטואליות שאפשר לגשת אליהן דרך מנהל הקבצים של ChromeOS input.imeהטמעה של IME בהתאמה אישית ב-ChromeOS-
idle.getAutoLockDelayמחזירה את הזמן (בשניות) שחולף עד שהמסך ננעל אוטומטית בזמן שהמכשיר לא פעיל.
פרסום ואירוח
אחרי שמסיימים ליצור את התוסף, כדאי לפרסם אותו כדי שהמשתמשים יוכלו להתקין אותו ולהשתמש בו. יש שני מנגנוני הפצה נתמכים באופן רשמי: חנות האינטרנט של Chrome ואירוח עצמי.
חנות האינטרנט של Chrome מאפשרת לכם להפוך את התוסף שלכם לזמין למשתמשים בכל מקום. התוסף שלך יתארח בחנות האינטרנט של Chrome וייחתם על ידה, ולכן עליך גם לפעול בהתאם למדיניות החנות. מדיניות חשובה שכדאי לזכור היא מדיניות 'מטרה יחידה', שלפיה לתוספים יכולה להיות רק מטרה אחת ביחס לנושא או לפונקציית הדפדפן. אם אתם לא רוצים שהתוסף יהיה זמין לציבור, אתם יכולים גם להגדיר את התוסף כפרטי או כלא רשום. כך תוכלו להגביל את הגישה למשתמשים בדומיין או לקבוצת בודקים נאמנים שתוכלו להגדיר.
תוספים באירוח עצמי נפוצים יותר בסביבות מנוהלות, כמו במוסדות חינוך, שבהן אדמינים של מערכות יכולים להטמיע מדיניות כדי לשלוט במכשירים שהונפקו על ידי בית הספר. כשאתם מחליטים אם לארח את התוסף בעצמכם או לא, כדאי לקחת בחשבון את ההגדרות ואת ההשלכות על האבטחה של אירוח התוסף בשרת שלכם. אחרי שיוצרים חבילה מתאימה לתוסף ומארחים אותו, צריך לשתף את כתובת ה-URL של קובץ המניפסט בפורמט XML של התוסף שמתארח באופן עצמאי, כדי שהאדמינים יוכלו להוסיף מדיניות שתחייב התקנה של התוסף במכשירים המנוהלים שלהם.
תוספים מנוהלים
לעתים קרובות, תלמידים משתמשים בתוסף במכשירים מנוהלים. חשוב להבין את מדיניות הניהול הבאה שאדמינים עשויים להחיל על מכשירים של תלמידים, ואיך היא יכולה להשפיע על הפונקציונליות של התוסף:
- הצמדת תוסף לגרסה ספציפית.
- חסימת התקנה של תוספים חיצוניים (תוספים שלא נמצאים בחנות האינטרנט של Chrome).
- אפשר להוסיף רשימה של מארחים חסומים או מותרים, כדי לקבוע אם תוסף יכול לשנות את דפי האינטרנט בכתובות ה-URL האלה.
- חסימת תוספים שמבקשים הרשאות מסוימות.