ניהול משך ההפסקה לפרסומות מאפשר למשתמשים לצפות בשידורים ללא הפרעות.
כשמבצעים קריאה ל-Google Dynamic Ad Insertion (DAI) Ad Break API ומגדירים את הפרמטר expectedDuration, מערכת Google DAI מנהלת את משך זמן הצגת הפרסומת כדי למנוע שגיאות בהפעלת הפרסומת, כמו מודעות שלא ממלאות את כל משך הזמן שהוקצה להן או מודעות שמוצגות מעבר למשך הזמן שהוקצה להן.
הגדרת משך הזמן הצפוי של ההפסקה למודעה
מגדירים את הפרמטר expectedDuration לאורך הצפוי של ההפסקה למודעה בשניות, עם עד תשע ספרות אחרי הנקודה העשרונית, ומסיימים עם הערך s.
לדוגמה, 30s או 29.899999999s.
מגדירים את הפרמטר expectedDuration קרוב לאורך בפועל של ההפסקה למודעה.
כדאי להימנע משגיאות ההפעלה הבאות של מודעות:
- הגדרת משך זמן ארוך מדי: אם משך הזמן הצפוי ארוך יותר מההפסקה בפועל למודעות, הזמן שנותר יתמלא במסך ריק, וכך תיווצר הפסקה בתוכן.
- הגדרת משך זמן קצר מדי: אם משך הזמן הצפוי קצר יותר ממשך ההפסקה למודעה בפועל, יכול להיות שהמודעה תיפסק לפני שהיא תסתיים.
כשמתחילה הצגת ההפסקה למודעה, מערכת DAI של Google מעדכנת את ערך משך הזמן הזה כך שיתאים למשך הזמן בפועל של ההפסקה למודעה מתוך המניפסט, בקשת פלח של רצף מודעות או בקשת מניפסט של רצף מודעות.
הסבר על משך פלח המודעה
מערכת Google DAI קובעת את משך הפלח על סמך סוג ההגדרות של הסטרימינג ופלח התוכן.
מערכת Google DAI קובעת את משך הפלח באופן הבא:
- כברירת מחדל: אם לא מציינים משך זמן, Google DAI מגדירה את משך הזמן של פלח המודעה לשתי שניות.
- סטרימינג ב-HLS: משך הזמן הוא הקצר מבין משך היעד של הסטרימינג או חמש שניות.
- סטרימינג ב-DASH: מערכת Google DAI מגדירה את משך הזמן לערך
MPD@maxSegmentDurationמתוך המניפסט. אם הערך הזה לא קיים, Google DAI משתמש במשך ברירת המחדל.
אחרי שטכנולוגיית DAI של Google קובעת את משך הפלח להפסקה למודעה, היא משתמשת במשך הזה לכל ההפסקות למודעה הבאות באותו שידור חי.